ראיון הורים

ראיון אמא

1.    אני: "אמא, מהי משפחה בשבילך ומהי חשיבותה בענייך?"

אמא: "משפחה מבחינתי זה להיות ביחד, לאהוב, לכבד, לדאוג, לשמוע להקשיב אחד לשני, לבנות וליצור, תא משפחתי מגובש, בטוח ואוהב."

2.    אני: "מה הוא ההבדל בין המשפחה בילדותך למשפחה כיום?"

אמא: "האמת שהמשפחה שגדלתי בה והמשפחה שלי מאוד דומות אנחנו שלושה ילדים הבכור הוא בן ושתי אחיות צעירות וגם ילדיי הבכור הוא בן ושתי בנות צעירות. משפחתי הייתה משפחה מאוד מגובשת. הבית של סבתי היה מרכז המשפחה, כל השבט היה נפגש אצל סבתי פעם בשבוע הדודים, בני הדודים, הנכדים והנינים והקשר המשפחתי בנינו חזק והדוק עד היום. גם כיום משפחתי הם בין היתר חבריי הקרובים. לצערי הקשר בין ילדיי לילדי בני הדודים שלי אינו הדוק כפי שהיה בילדותיי וזאת משום שכילדים גרנו בשכנות אחד ליד השני ואילו כיום התפזרנו ברחבי הארץ. אם זאת אנחנו דואגים לשמור על קשר ובכל אירוע משפחתי אנחנו דואגים להפגש כל השבט כולו."

3.    אני: "כיצד את ואבא הכרתם?"

הורים: "עבדנו ביחד בחברת ויזה כרטיסי אשראי. מהיום הראשון שהכרתי אותו ידעתי שנהיה ביחד. לקח קצת זמן אבל בסוף התחתנו בגן אירועים "על הנחל" בכפר ויתקין. על ההזמנה של החתונה ציירנו שני צבים וכתבנו סוף סוף מתחתנים משום שלקח הרבה זמן מהכרותינו עד שהתחתנו. לאחר החתונה יצאנו ליוון לחופשה ביבשת ובאיים.

4.    אני: "מהו מקור שמך?"

אמא: "שם נעוריי הוא נגר. בתימן היה נהוג לקרוא את שם המשפחה על פי המקצוע של אבי המשפחה. כנראה שאחד מאבותיי היה נגר במקצועו. כשנולדתי בדיוק התפרסם שיר של אריק אינשטין שאחותי מאוד אהבה והיא הציעה לקרוא לי איילת על שם השיר."

5.    אני: "היכן נולדו האחים שלך?"

אמא: "אחי הבכור עדי נולד בשנת 1953 בבית החולים הקרייה בתל אביב, אחותי הגדולה אופירה נולדה בשנת 1956 גם היא בבית החולים הקרייה בתל אביב. גם אני האחות הקטנה נולדתי בתל אביב באותו בית חולים. אחותי ואני החברות הכי טובות בעולם ואחי תמיד נמצא בשבילנו ודואג לנו."

6.    אני: "מה הייתה שפת הדיבור בבית?"

אמא: " שפת הדיבור בבית הייתה עברית."

7.    אני: "היכן את עובדת? מהם התחביבים שלך? מהם עסוקייך?"

אמא: "אני עובדת במשרד עורכי דין עם בן זוגי. אני אוהבת לקרוא ולכתוב, אני כותבת סיפורים ואוהבת לספר לילדים כפי שהם קוראים לזה סיפורים מהראש. אני מאוד אוהבת לאפות עוגות, לשמחתי הבנות שלי קיבלו את האהבה הזאת ממני והיום הן מחליפות אותי במטבח ובדרך כלל בימי שישי הן מכינות עוגה לשבת."

8.    אני: "באיזה בתי ספר למדת?"

אמא: "בבית ספר יסודי למדתי בדויד בלוך ובתיכון למדתי בערוני ט' במגמת מזרחנות. בתי הספר היו בעיר תל אביב בא התגוררתי. אני חושבת שההבדל הבולט בין בתי הספר של היום ואז זה שאני למדתי בבית ספר יסודי עד כיתה ח'. רק התחילו להקים את חטיבות הביניים ולא כל בתי הספר הצטרפו לפרויקט. הבדל נוסף משמעותי הוא שבית הספר היסודי היה מאוד קטן, בכל שכבה היו רק שתי כיתות ובכל כיתה היו כ- 20 תלמידים. עת לימודי האקדמיים למדתי באוניברסיטה הפתוחה, מסתבר כנראה שאני סטודנטית נצחית ועד היום אני ממשיכה את לימודיי."

9.    אני: "מי היו חברייך? אם כמה מהם את עדיין שומרת על קשר?"

אמא: "בשכונה בה גדלתי בתל אביב כולם הכירו את כולם, אנשים היו מוציאים כיסאות לשבילי השכונה ונפגשים מידי ערב.

כילדים היינו עוברים בין הבתים על ידי קפיצה מעל החומות, היינו משחקים כדורגל כשצינורות המים שימשו כשערים, עד היום אחד מחבריי הטובים הוא בן השכונה. בהמשך חבריי הקרובים היו מתנועת הנוער ועד היום אנחנו שומרים על קשר ומידי פעם נפגשים. את חבריי הקרובים ביותר הכרתי דרך בן זוגי והיום אנחנו כמעט משפחה. עם הזמן אנחנו מכירים משפחות נוספות מכפר סבא אותם הכרנו דרך הילדים וחלקם שכנים קרובים והם משמשים היום כמעגל החברתי הקרוב אליי."

10.          אני: "מה הייתה החוויה בין המשמעותיות שקרו לך?"

אמא: "אחת החוויות בחיי הוא החיים בארץ. אני עברתי מספר מלחמות כילדה וכאדם מבוגר. במהלך השירות הצבאי שלי הייתה מלחמה, מלחמת לבנון. רבים מחבריי נלחמו במלחמות ישראל. שרתתי בנח"ל והגרעין שלי הקים היאחזות בבקעה בשם תקוע. למרות המלחמות וכנראה בגלל שאתה רגיל לחיות במצב של מלחמה תמידית , לא הרגשנו אסירים במדינתנו ובכל זאת בילינו, טיילנו כמו רוב הצעירים בעולם."

11.          אני: "ספרו חוויה מיוחדת אחת עליי."

הורים: "כשנעה הייתה בת שנה וחצי היא חטפה וירוס של הקאות והגיעה למצב של התייבשות ואושפזה בבית חולים. הרופאים שטיפלו בה היו מאוהבים בילדה המקסימה והחייכנית שלא הפסיקה לצחוק למרות בית החולים, בעיקר אהבו את השיער הפרוע שלה שלמרות שניסו לאסוף ולסדר אותו לא הצליחו להשתלט אליו."

ראיון אבא

1.    אני: "אבא מהי משפחה עבורך ומהי חשיבותה בענייך?"

אבא: "משפחה זה הקשר הראשוני והכי חשוב של האדם המוסד משפחה דואג להמשכיות הדורות והערכים של המשפחה היא בעצם הקשר הראשוני הכי חזק וכמעט מובן מאליו בכל המישורים הביאולוגי הטבעי והערכי."

2.    אני: " מה הוא ההבדל בין המשפחה בילדותך למשפחה כיום?"

אבא: "דומה בערכים ובעקרונות של קרבה סולידריות אהבה עזרה הדדית וכו'. והשונה באופן ההתנהלות הדרך והחינוך להקניית אותם ערכים. בין היתר השיח הפתוח, הגישה הבלתי אמצעית הדעתנות והקשב לרצונות ולצרכים שהיום יש לו יותר מקום."

3.    אני: "כיצד אתה ואמא נפגשתם?"

הורים: "עבדנו ביחד בחברת ויזה כרטיסי אשראי. מהיום הראשון שהכרתי אותו ידעתי שנהיה ביחד. לקח קצת זמן אבל בסוף התחתנו בגן אירועים "על הנחל" בכפר ויתקין. על ההזמנה של החתונה ציירנו שני צבים וכתבנו סוף סוף מתחתנים משום שלקח הרבה זמן מהכרותינו עד שהתחתנו. לאחר החתונה יצאנו ליוון לחופשה ביבשת ובאיים."

4.    אני: "מהו מקור שמך?"

אבא: "שם משפחתנו הוא "פריאנטה" שמקורו בספרד. גילגולי המשפחה מגיעים עד גירוש ספרד ומשם מקור השם מובנו של השם הוא: "קרוב משפחה" כפי הנראה שם זה לקוח מאותו מקור לטיני ממנו נגזרו השמות: "parents" באנגלית ו- "פרו" בצרפתית שמובנם הורים. השם לא שונה במהלך הדורות ולי חשוב לשמור על שם זה. ידוע שישנם גילגולים נוספים של השם לשמות: "פריאנטי" או כיתוב השם בדרך אחרת וכדומה."

5.    אני: "היכן נולדו האחים שלך?"

אבא: "אחות בשם יפעת שנולדה ב- 1970 שלוש שנים אחרי ואח בשם ניר שנולד ב- 1977 עשר שנים אחרי כולנו נולדנו בבית חולים בלינסון בפתח תקווה."

6.    אני: "מה הייתה שפת הדיבור בבית?"

אבא: "שפת הדיבור בבית הייתה עברית ובין ההורים צרפתית. במשפחה של אבי שפת הדיבור הייתה צרפתית וערבית מרוקאית."

7.    אני? "היכן אתה עובד? מהם עיסוקייך? מהם תחביביך?"

אבא: "אני עורך דין במקצועי, בעלים של משרד עורכי דין.

אני אוהב לעסוק בספורט, בין היתר אופני הרים, סקי, צלילה, מצנחי רחיפה, כושר וכו'. אני אוהב לטייל, לבשל, לעבוד בגינה ולנגר."

8.    אני: "באיזה בתי ספר למדת?"

אבא: "בית הספר היסודי היה בית ספר נווה עוז בפתח תקווה חטיבת הביניים ע"ש דוד בן גוריון בפתח תקווה לימודים עיוניים ותיכון ע"ש דוד בן גוריון בפתח תקווה לבגרות עיונית במגמה ראלית- פיזיקה מתמטיקה,

9.    אני: "מי היו חברייך? אם כמה מהם אתה עדיין שומר על קשר?"

אבא: "יש לנו חברים חלקם מגן הילדים חלקם מהשכונה בה גדלתי חלקם מבית הספר, מהאוניברסיטה, מהצבא, ממקום העבודה, משכונת המגורים כיום מבתי הספר של הילדים אני שומר על קשר עם החברים הקרובים עוד מבית הספר היסודי ישנם חברים שהיכרנו דרך הילדים ובשכונת המגורים הנוכחית שלנו ועמם בנינו את ביתנו ואנחנו בקשר קרוב איתם."

11. אני: "ספרו חוויה מיוחדת עליי."

הורים: "כשנעה הייתה בת שנה וחצי היא חטפה וירוס של הקאות והגיעה למצב של התייבשות ואושפזה בבית חולים. הרופאים שטיפלו בה היו מאוהבים בילדה המקסימה והחייכנית שלא הפסיקה לצחוק למרות בית החולים, בעיקר אהבו את השיער הפרוע שלה שלמרות שניסו לאסוף ולסדר אותו לא הצליחו להשתלט אליו."