שביל היצירה

שביל היצירה

אני בחרתי להעניק את המתנה שלי לאמי.

אני ואמא שלי מאוד דומות ומאוד אוהבות להיות ביחד, אפילו אם זה אומר ללכת לסופר ביחד או סתם לשבת לדבר.

בתוך המתנה יש מכתב שאני מקדישה לה, במכתב אני מספרת על הקשר שלנו ואומרת לה תודה על כל הדברים שהיא עושה בשבילי.

בתוך המתנה יש גם תמונות שלנו, אני בחרתי שתי תמונות שלדעתי מראות על הקשר האוהב בנינו.

הדבר הבא ששמתי בקופסא הוא פתק שמודבק על שיפוד שכתוב בו " אמא, אני אוהבת אותך " 

כי לדעתי אין כמו אמא!

הדבר האחרון ששמתי בקופסא זה שתי בובות שיושבות אחת ליד השנייה וכאילו מדברות..

שמתי שתי בובות שהן כאילו חברות ולא אמא ובת מפני שלדעתי הן מסמלות את הקשר ביני לבין אמא שלי. 

אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי.. אני מדברת איתה על הכל! וכיף לנו מאוד ביחד..

אז לסיום, אמא בחרתי להקדיש לך את המתנה הזאת..

מבוא

מבוא

זאת עבודת השורשים שלי..

עבודת השורשים שלי מכילה 7 שבילים:

שביל הזהות האישית- בשביל זה אני מספרת על עצמי ועל הדברים החשובים לי.

שביל המשפחה- בשביל זה אני מראיינת את ההורים שלי והאחים שלי.

בניית אילן יוחסין- בשביל זה יש את אילן היוחסין של משפחתי המורחבת.

שביל הנדודים- בשביל זה יש את מסלול הנדודים של הסבים והסבתות שלי.

שביל הערכים- בשביל זה אני בוחרת ערך אחד מתוך ערכי בית הספר ומסבירה כיצד הוא קשור למשפחתי ואליי.

שביל הבחירה- בשביל הבחירה אני בוחרת נושא אחד מתוך כמה נושאים ומפרטת עליו. אני בחרתי בשני נושאים: אירוע היסטורי וגלגולו של חפץ.

בשביל היצירה- בשביל היצירה יש תמונה של מתנה שמוקדשת לאדם שחשוב לי. אני הקדשתי את המתנה שלי לאמי. בשביל זה יש פירוט מה שמתי במתנה.

מקווה שתתענינו ותאהבו את הבלוג שלי!

סיכום

סיכום

דרך העבודה למדתי על השורשים של משפחתי ושמעתי כל מיני סיפורים מעניינים ומצחיקים.

נהנתי לשבת ולשמוע את הסיפורים, אבל ההתעסקות עם העבודה לא נתנה לי ליהנות מהסיפורים עצמם.

לדעתי לא צריך להכריח ילדים לעשות את העבודה ולתת לזה ציון, כי בדרך של עבודה אני הייתי עסוקה יותר מידי בעבודה בשביל ליהנות מהראיונות ולהתעמק בסיפורים.

למרות זאת, מאוד נהנתי לכתוב את העבודה כי במהלך העבודה הבנתי שאני לא יודעת המון דברים על המשפחה שלי ואני בטוחה שהעבודה תגמר אני עדיין ימשיך לשמוע סיפורים וללמוד על השורשים שלי.

מסלול הנדודים של סבי מצד אבי

מסלול הנדודים של סבי מצד אבי

https://tourbuilder.withgoogle.com/builder#play/ahJzfmd3ZWItdG91cmJ1aWxkZXJyEQsSBFRvdXIYgICAwtT96AgM/ahJzfmd3ZWItdG91cmJ1aWxkZXJyJwsSBFRvdXIYgICAwtT96AgMCxIJUGxhY2VtYXJrGICAgICA8ogKDA

שביל בחירה

שביל הבחירה

אני החלטתי לבחור שני נושאים שהתייחס אליהם בשביל זה.

הנושא הראשון שבחרתי הוא גלגולו של חפץ.

משפחתם של סבא וסבתא רבא שלי, ההורים של סבתא סילבי, , סבתי מצד אבי, הגיעו במקור מצפון איטליה. כבר 250 שנה מלווה את המשפחה חפץ שהגיע מצפון איטליה, חפץ עתיק מאוד עשוי כסף הנקרא "שד"י".

במשפחה שלנו נהוגה מסורת להעביר את ה"שד"י" לכל תינוק חדש שנולד במשפחה. החפץ מלווה את התינוק במיטתו עד התינוק הבא שנולד. בדרך כלל לפני הלידה המשפחה מתאמת איך להעביר את ה"שד"י" והוא מסתובב בכל העולם.

ה"שד"י היה אצלי ואצל האחים שלי. בארץ התינוק האחרון שה"שד"י" היה אצלו הוא אורי, הבן של דודי ניר, אח של אבא. אורי כבר ארבע וה"שד"י" חזר לצרפת מחכה לתינוק הבא שיוולד.

הנושא הבא שבחרתי הוא אירוע הסטורי.

סבא שלי שירת במלחמת כיפור ביחידה תחת פיקודו של אריק שרון. תפקידו היה לתת גיבוי טכני מקצועי לכוח השיריון שנע בגשר הגלילים.

"מאחר והכוח היה בתנועה השתתפתי כלוחם בתוך הטנקים ופעלתי לפי המצבים שקרו בדרך. לאחר הימים הקשים של הלחימה בחווה הסינית שגבתה מחיר כבד מהיחידה, פצועים והרוגים רבים, צה"ל קיבל החלטה לחצות את תעלת סואץ לתוך מצרים ולהעביר את הלחימה לשטח האויב.

אלה היו ימים עקובים מדם לשני הצדדים, אבל הנחישות של צה"ל להכריע את המלחמה הביאה לניצחון גם קרבי וגם מורלי.

באותו זמן בני, שהיה אז חייל היה נתון במצור שכפה עליו הקומנדו המצרי וכל היום היחידה שלו הופגזה ולא ניתן היה להגיע אליהם.

לא ידעתי מה מצבו של בני אבל הגיעו אליי שמועות שכוחות צה"ל שיחררו את האזור מכוחות מצרים.

בהחלטה של רגע ארגנתי לעצמי רכב ונסעתי בדרך שנקראה ציר התותחנים שהייתה עדיין נתונה בטווח התותחים של הצבא המצרי.

המרחק למוצב ששהה בני, היה במרחק של כמה עשרות קילומטרים ממקום ההתכנסות של הכוח הצולה ששרתתי בו.

אף על פי כן הדרך עברה בשלום והגעתי לשם ופגשתי את בני. נוכחתי שבו בריא ושלם ודיווחתי מיד לאישתי (סבתא צביה, סבתי מצד אמי.) וחזרתי ליחידה.

באותו לילה, צלח הכוח את התעלה ותוך קרבות קשים, הצליח במשימה וקבע ראש גשר (שטח שהכוחות יכלו לנוע אליו) וכתוצאה מכך, הכניסו למצור את הארמיה ה7 המצרית, נטרלו אותה מלהשתתף בלחימה דבר שהביא להסכם הפסקת אש.

המשכתי עוד מספר חודשים בשרות המילואים עד שהחזרנו את השיריון לתקינות."

ראיון אחים

ראיון הגר

1. אני: "מהי משפחה ומהי חשיבותה בעייניך?"

הגר: "משפחה בשבילי זה אנשים שתומכים בי ושכל הזמן עוזרים לי מה שאני שאני צריכה אותם וגם מתי שלא."

2. אני: "מהו שמכם ומהו מקור שמכם?"

הגר: "שמי הוא הגר ומקור שמי הוא מהתנ"ך. הגר הייתה השפחה של שרה והולידה ליעקב את ישמעל."

3. אני: "מהו עיסוקיך?"

הגר: "אני לומדת בכיתה ב' בבית הספר אופירה נבון."

4. אני: "מהם תחומי ההתעניינות שלך? האם יש לך תחביבים? מה את עושה בשעות הפנאי?"

הגר: "אני נמצאת בחוגי ריקוד ביום שני, חמישי ורביעי. אני רוקדת ג'אז, מודרני וקאלסי."

5. אני: "מה משותף לשנינו?"

הגר: "שנינו רוקדות ואוהבות לשחק ביחד."

ראיון דניאל

1. אני: "מהי משפחה ומהי חשיבותה בעייניך?"

דניאל: "משפחה בשבילי אלה אנשים שדואגים לי, שתומכים בי ושעוזרים לי."

2. אני: "מהו שמכם ומהו מקור שמכם?"

דניאל: "שמי הוא דניאל ומקור שמי הוא מהתנ"ך. דניאל היה נביא והוא הגיבור בספר דניאל. ישנם דעות חלוקות האם דניאל היה נביא או חוזה אך רובם חושבים שהוא היה נביא."

3. אני: "מהו עיסוקיך?"

דניאל: "אני לומד בחטיבת אלון בכיתה ט'."

4. אני: "מהם תחומי ההתעניינות שלך? האם יש לך תחביבים? מה את עושה בשעות הפנאי?"

דניאל: "אני מנגן בגיטרה כבר יותר 4 שנים. אני מתאן 3 פעמים בשבוע ואני מאוד אוהב לשחק במחשב."

5. אני: "מה משותף לשנינו?"

דניאל: "האמת אין ממש משהו שמשותף לשנינו.. אבל בכל זאת כייף לנו להיות ביחד."

ראיון הורים

ראיון אמא

1.    אני: "אמא, מהי משפחה בשבילך ומהי חשיבותה בענייך?"

אמא: "משפחה מבחינתי זה להיות ביחד, לאהוב, לכבד, לדאוג, לשמוע להקשיב אחד לשני, לבנות וליצור, תא משפחתי מגובש, בטוח ואוהב."

2.    אני: "מה הוא ההבדל בין המשפחה בילדותך למשפחה כיום?"

אמא: "האמת שהמשפחה שגדלתי בה והמשפחה שלי מאוד דומות אנחנו שלושה ילדים הבכור הוא בן ושתי אחיות צעירות וגם ילדיי הבכור הוא בן ושתי בנות צעירות. משפחתי הייתה משפחה מאוד מגובשת. הבית של סבתי היה מרכז המשפחה, כל השבט היה נפגש אצל סבתי פעם בשבוע הדודים, בני הדודים, הנכדים והנינים והקשר המשפחתי בנינו חזק והדוק עד היום. גם כיום משפחתי הם בין היתר חבריי הקרובים. לצערי הקשר בין ילדיי לילדי בני הדודים שלי אינו הדוק כפי שהיה בילדותיי וזאת משום שכילדים גרנו בשכנות אחד ליד השני ואילו כיום התפזרנו ברחבי הארץ. אם זאת אנחנו דואגים לשמור על קשר ובכל אירוע משפחתי אנחנו דואגים להפגש כל השבט כולו."

3.    אני: "כיצד את ואבא הכרתם?"

הורים: "עבדנו ביחד בחברת ויזה כרטיסי אשראי. מהיום הראשון שהכרתי אותו ידעתי שנהיה ביחד. לקח קצת זמן אבל בסוף התחתנו בגן אירועים "על הנחל" בכפר ויתקין. על ההזמנה של החתונה ציירנו שני צבים וכתבנו סוף סוף מתחתנים משום שלקח הרבה זמן מהכרותינו עד שהתחתנו. לאחר החתונה יצאנו ליוון לחופשה ביבשת ובאיים.

4.    אני: "מהו מקור שמך?"

אמא: "שם נעוריי הוא נגר. בתימן היה נהוג לקרוא את שם המשפחה על פי המקצוע של אבי המשפחה. כנראה שאחד מאבותיי היה נגר במקצועו. כשנולדתי בדיוק התפרסם שיר של אריק אינשטין שאחותי מאוד אהבה והיא הציעה לקרוא לי איילת על שם השיר."

5.    אני: "היכן נולדו האחים שלך?"

אמא: "אחי הבכור עדי נולד בשנת 1953 בבית החולים הקרייה בתל אביב, אחותי הגדולה אופירה נולדה בשנת 1956 גם היא בבית החולים הקרייה בתל אביב. גם אני האחות הקטנה נולדתי בתל אביב באותו בית חולים. אחותי ואני החברות הכי טובות בעולם ואחי תמיד נמצא בשבילנו ודואג לנו."

6.    אני: "מה הייתה שפת הדיבור בבית?"

אמא: " שפת הדיבור בבית הייתה עברית."

7.    אני: "היכן את עובדת? מהם התחביבים שלך? מהם עסוקייך?"

אמא: "אני עובדת במשרד עורכי דין עם בן זוגי. אני אוהבת לקרוא ולכתוב, אני כותבת סיפורים ואוהבת לספר לילדים כפי שהם קוראים לזה סיפורים מהראש. אני מאוד אוהבת לאפות עוגות, לשמחתי הבנות שלי קיבלו את האהבה הזאת ממני והיום הן מחליפות אותי במטבח ובדרך כלל בימי שישי הן מכינות עוגה לשבת."

8.    אני: "באיזה בתי ספר למדת?"

אמא: "בבית ספר יסודי למדתי בדויד בלוך ובתיכון למדתי בערוני ט' במגמת מזרחנות. בתי הספר היו בעיר תל אביב בא התגוררתי. אני חושבת שההבדל הבולט בין בתי הספר של היום ואז זה שאני למדתי בבית ספר יסודי עד כיתה ח'. רק התחילו להקים את חטיבות הביניים ולא כל בתי הספר הצטרפו לפרויקט. הבדל נוסף משמעותי הוא שבית הספר היסודי היה מאוד קטן, בכל שכבה היו רק שתי כיתות ובכל כיתה היו כ- 20 תלמידים. עת לימודי האקדמיים למדתי באוניברסיטה הפתוחה, מסתבר כנראה שאני סטודנטית נצחית ועד היום אני ממשיכה את לימודיי."

9.    אני: "מי היו חברייך? אם כמה מהם את עדיין שומרת על קשר?"

אמא: "בשכונה בה גדלתי בתל אביב כולם הכירו את כולם, אנשים היו מוציאים כיסאות לשבילי השכונה ונפגשים מידי ערב.

כילדים היינו עוברים בין הבתים על ידי קפיצה מעל החומות, היינו משחקים כדורגל כשצינורות המים שימשו כשערים, עד היום אחד מחבריי הטובים הוא בן השכונה. בהמשך חבריי הקרובים היו מתנועת הנוער ועד היום אנחנו שומרים על קשר ומידי פעם נפגשים. את חבריי הקרובים ביותר הכרתי דרך בן זוגי והיום אנחנו כמעט משפחה. עם הזמן אנחנו מכירים משפחות נוספות מכפר סבא אותם הכרנו דרך הילדים וחלקם שכנים קרובים והם משמשים היום כמעגל החברתי הקרוב אליי."

10.          אני: "מה הייתה החוויה בין המשמעותיות שקרו לך?"

אמא: "אחת החוויות בחיי הוא החיים בארץ. אני עברתי מספר מלחמות כילדה וכאדם מבוגר. במהלך השירות הצבאי שלי הייתה מלחמה, מלחמת לבנון. רבים מחבריי נלחמו במלחמות ישראל. שרתתי בנח"ל והגרעין שלי הקים היאחזות בבקעה בשם תקוע. למרות המלחמות וכנראה בגלל שאתה רגיל לחיות במצב של מלחמה תמידית , לא הרגשנו אסירים במדינתנו ובכל זאת בילינו, טיילנו כמו רוב הצעירים בעולם."

11.          אני: "ספרו חוויה מיוחדת אחת עליי."

הורים: "כשנעה הייתה בת שנה וחצי היא חטפה וירוס של הקאות והגיעה למצב של התייבשות ואושפזה בבית חולים. הרופאים שטיפלו בה היו מאוהבים בילדה המקסימה והחייכנית שלא הפסיקה לצחוק למרות בית החולים, בעיקר אהבו את השיער הפרוע שלה שלמרות שניסו לאסוף ולסדר אותו לא הצליחו להשתלט אליו."

ראיון אבא

1.    אני: "אבא מהי משפחה עבורך ומהי חשיבותה בענייך?"

אבא: "משפחה זה הקשר הראשוני והכי חשוב של האדם המוסד משפחה דואג להמשכיות הדורות והערכים של המשפחה היא בעצם הקשר הראשוני הכי חזק וכמעט מובן מאליו בכל המישורים הביאולוגי הטבעי והערכי."

2.    אני: " מה הוא ההבדל בין המשפחה בילדותך למשפחה כיום?"

אבא: "דומה בערכים ובעקרונות של קרבה סולידריות אהבה עזרה הדדית וכו'. והשונה באופן ההתנהלות הדרך והחינוך להקניית אותם ערכים. בין היתר השיח הפתוח, הגישה הבלתי אמצעית הדעתנות והקשב לרצונות ולצרכים שהיום יש לו יותר מקום."

3.    אני: "כיצד אתה ואמא נפגשתם?"

הורים: "עבדנו ביחד בחברת ויזה כרטיסי אשראי. מהיום הראשון שהכרתי אותו ידעתי שנהיה ביחד. לקח קצת זמן אבל בסוף התחתנו בגן אירועים "על הנחל" בכפר ויתקין. על ההזמנה של החתונה ציירנו שני צבים וכתבנו סוף סוף מתחתנים משום שלקח הרבה זמן מהכרותינו עד שהתחתנו. לאחר החתונה יצאנו ליוון לחופשה ביבשת ובאיים."

4.    אני: "מהו מקור שמך?"

אבא: "שם משפחתנו הוא "פריאנטה" שמקורו בספרד. גילגולי המשפחה מגיעים עד גירוש ספרד ומשם מקור השם מובנו של השם הוא: "קרוב משפחה" כפי הנראה שם זה לקוח מאותו מקור לטיני ממנו נגזרו השמות: "parents" באנגלית ו- "פרו" בצרפתית שמובנם הורים. השם לא שונה במהלך הדורות ולי חשוב לשמור על שם זה. ידוע שישנם גילגולים נוספים של השם לשמות: "פריאנטי" או כיתוב השם בדרך אחרת וכדומה."

5.    אני: "היכן נולדו האחים שלך?"

אבא: "אחות בשם יפעת שנולדה ב- 1970 שלוש שנים אחרי ואח בשם ניר שנולד ב- 1977 עשר שנים אחרי כולנו נולדנו בבית חולים בלינסון בפתח תקווה."

6.    אני: "מה הייתה שפת הדיבור בבית?"

אבא: "שפת הדיבור בבית הייתה עברית ובין ההורים צרפתית. במשפחה של אבי שפת הדיבור הייתה צרפתית וערבית מרוקאית."

7.    אני? "היכן אתה עובד? מהם עיסוקייך? מהם תחביביך?"

אבא: "אני עורך דין במקצועי, בעלים של משרד עורכי דין.

אני אוהב לעסוק בספורט, בין היתר אופני הרים, סקי, צלילה, מצנחי רחיפה, כושר וכו'. אני אוהב לטייל, לבשל, לעבוד בגינה ולנגר."

8.    אני: "באיזה בתי ספר למדת?"

אבא: "בית הספר היסודי היה בית ספר נווה עוז בפתח תקווה חטיבת הביניים ע"ש דוד בן גוריון בפתח תקווה לימודים עיוניים ותיכון ע"ש דוד בן גוריון בפתח תקווה לבגרות עיונית במגמה ראלית- פיזיקה מתמטיקה,

9.    אני: "מי היו חברייך? אם כמה מהם אתה עדיין שומר על קשר?"

אבא: "יש לנו חברים חלקם מגן הילדים חלקם מהשכונה בה גדלתי חלקם מבית הספר, מהאוניברסיטה, מהצבא, ממקום העבודה, משכונת המגורים כיום מבתי הספר של הילדים אני שומר על קשר עם החברים הקרובים עוד מבית הספר היסודי ישנם חברים שהיכרנו דרך הילדים ובשכונת המגורים הנוכחית שלנו ועמם בנינו את ביתנו ואנחנו בקשר קרוב איתם."

11. אני: "ספרו חוויה מיוחדת עליי."

הורים: "כשנעה הייתה בת שנה וחצי היא חטפה וירוס של הקאות והגיעה למצב של התייבשות ואושפזה בבית חולים. הרופאים שטיפלו בה היו מאוהבים בילדה המקסימה והחייכנית שלא הפסיקה לצחוק למרות בית החולים, בעיקר אהבו את השיער הפרוע שלה שלמרות שניסו לאסוף ולסדר אותו לא הצליחו להשתלט אליו."