שביל הזהות האישית והמשפחתית
שמי הוא נעה פריאנטה, נולדתי בתאריך 12.2.02 בתל השומר.מישקלי בלידה היה 3.150, אמא אומרת שככה נולדתי וככה גם נישארתי חח..
שמי הפרטי ניתן לי על שם אישה אמיצה וחזקה מת"נך,נעה הייתה ביתו של צלפחד. סיפורה של נעה הוא סיפור מעניין ומרשים מאוד.
נעה הייתה אחת מחמשת בנות צלפחד, שלפני כניסתן לארץ ישראל לאחר שנדדו 40 שנה במדבר פנו למשה ועמדו על זכותן לקבל חלקת אדמה בארץ. בתקופה זו רק הגברים קיבלו חלקת אדמה, אביהן צלפחד מת במדבר והן חששו שללא גברים במשפחה לא יקבלו חלקת אדמה. בזכותן שונו חוקי הירושה שהיו קיימים אז והן הפכו לסמל של נאמנות חוכמה ואומץ.
השם שלי נעה משקף את מי שאני מפני שנעה בא מהשורש לנוע ואני כל הזמן בתנועה, בריקוד ובפעיליות נוספות.
שם המשפחה שלי הוא פריאנטה פירושו קרוב משפחה בספרדית.
יש לי המון תכונות שמאפיינות אותי אחת מהן הייתה איתי מהלידה ועד עכשיו: בכיינית! יש גם כאלה שאומרים שאני גם טיפה עקשנית..
אני חושבת שאני גם תורמת ועוזרת ואולי גם טיפה מעצבנת. אני גם נדיבה והמון אומרים שגם מתנדבת. יש המון תכונות שאני אוהבת אצלי ויש גם כאלה שפחות אבל זו מי שאני ואותי אף אחד לא יוכל לשנותנקודות חוזק+ חולשה
נקודות החוזק שלי הם ריקוד, שאני רוקדת אני משתחררת וניהנת.יש לי כל יום חוגי ריקוד ואני רוקדת כמעט את כל סוגי הריקוד:
היפ הופ, ג'אז, קלאסי, פוינט, מתיחות ומודרני.
נקודות החולשה שלי הם בכל מה שקשור לרגישות, אני ילדה מאוד רגישה והמון דברים שאומרים לי פוגעים בי גם אם זה לא נראה ככה..
אירועים משמעותיים בחיי
אחד האירועים המשמעותיים בחיי היו המעבר לחטיבה, ביום שקיבלנו את המכתבים כל החברות הטובות ישנו אצל ילדה שקוראים לה נועה.בבוקר אחרי הלכנו בכל קפלן ואז בכל שכונת האוניברסיטה כדי לראות באיזה חטיבה כל ילדה.. שגילינו שלא כולם ביחד ושחצי בשרת וחצי בשזר כולם בכו.. המעבר לחטיבה היה דבר גדול בחיי כי הכרתי מלא ילדים ויותר התחברתי עם חברות שפעם לא הייתי איתן ככה. אני חושבת שהמעבר לחטיבה גרם לי לחשוב על מה אני רוצה להיות ואם מי..
סיפורים עליי
ישנו סיפור שכולם מכירים עליי שקרה בלידה, אמא מספרת שכשהיא הגיעה לבית החולים אני כמעט כבר הייתי בחוץ, בקושי המתנתי שיכניסו את אמא לחדר לידה וכבר נולדתי.אחד הסיפורים המצחיקים אליי הם על הקשר שלי אם דוד שלי עדי,כל פעם שהוא היה בא לקחת אותי מהגן עם אמא שלי הייתי עושה לו צרות ובורחת אל אמא ואז שהיינו הולכים לגינה בכיתי שאני רוצה רק את עדי שישחק איתי.. הוא תמיד היה עושה לי דווקא מאז ועד היום הוא מתנהג כמו ילד קטן שעושה בעיות..
דמיות שהשאירו אליי את רישומם
ישנם המון דמויות שמשפיעות אליי לטובה ולרעה.ישנם כאלה שיותר וישנם כאלה שפחות,
ישנם כאלה שבהמון תחומים וישנם כאלה שבקצת,
ולפעמים אני חושבת לעצמי אם בעצם האישיות שלי בנויה מהמון אישיויות של אנשים אחרים.. אבל אז אני מבינה שאין לי דמויות מיוחדות כאלה שבזכותם אני מי שאני כי אני זאת אני! ואני מיוחדת!
שמיכי שלי..
מאז אני נולדתי ועד בערך גיל 5 הייתה לי שמיכה קטנה שהייתי קוראת לה שמיכי. הייתי הולכת איתה לכל מקום ואם הייתי שוכחת אותה איפשהו כל העולם היה על הרגליים! לפעמים שהייתי נוסעת לגן והשמיכה הייתה נשארת בבית היינו חוזרים מהגן רק בשביל לקחת אותה! את כל הילדות שלי אני זוכרת שעברתי איתה! היום אני חושבת שזה די מטופש כי בכל זאת זה היה בסך הכל שמיכה קטנה.. אבל אני חושבת שמה שמאפיין אותי זה השמיכה הקטנה שהיום נמצאת באיזה מזבלה כי עברתי איתה כל כך המון!שאיפותיי, רצונותיי וחלומותיי
אני תמיד זוכרת את עצמי כילדה שרצתה תמיד להיות מורה.להגיע לבית הספר וללמד! לכתוב על הלוח ולהרגיש אחראית על כולם.
הייתי רוצה ללמד כיתות ו, להכין אותם לחטיבה לתת עצות וללמד.
אני רוצה לגמור את הלימודים בהצלחה, לגמור צבא ולהתחיל ללמוד. אני כבר עכשיו מדמיינת שיש לי תואר 2 בלשון ותואר 1 במתמטיקה.
כעבור 10 שנים..
בעוד 10 שנים אני רואה את עצמי אחרי לימודים ואחרי צבא מתחתנת ומתחילה חיים שתמיד חלמתי אליהם!
אני כבר כל כך מצפה לגיל הזה מפני שזה גיל שמתחילים בו בדרך כלל את החיים שלך מחדש, אם בן אדם חדש ובית חדש ומקום חדש..
אני מאוד רוצה להגיע לגיל הזה ומחכה ומצפה לראות את העתיד שלי כפי שאני רוצה שהוא יהיה.
מקווה שנהניתם מקריאת הפרק ה-1 בעבודת השורשים שלי!
